המסע לפולין
מערכת החינוך בישראל מחויבת להנחיל לבני הדור הצעיר, העתידים להמשיך ולעצב את עתידם של עם ישראל ושל מדינת ישראל, את המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות של אירועי השואה, הן בהיבט היהודי, הן בהיבטים הכלל-אנושיים.
ברוח חזון זה פועל משרד החינוך בהתוותו מהלך חינוכי שמטרותיו חיזוק הקשר של בני הנוער עם עברם היהודי, היכרות עם העושר הרוחני והתרבותי של החיים היהודיים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, העמקת ההזדהות עם גורל העם היהודי וחיזוק תחושת המחויבות להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל כמדינה ציונית, דמוקרטית והומניסטית. מטרה נוספת היא היכרות עם האידיאולוגיה הנאצית ועם המניעים והנסיבות שהביאו לעלייתו של הרייך השלישי לשלטון בגרמניה.
שיאו של התהליך החינוכי הוא “מסע משלחות הנוער לפולין” שכותרתו “את אחיי אנוכי מבקש”. המסע מתקיים במסגרת בית הספר, בין אם הוא מתקיים במהלך שנת הלימודים ובין אם במהלך חופשה מהלימודים.
מטה משלחות הנוער לפולין במינהל החברה והנוער ממונה על התהליך כולו: קביעת התאריך ליציאת המשלחת, הכשרת בעלי התפקידים, ליווי תהליך ההכנה של התלמידים בארץ, אישור תוכנית המסע, פיקוח על הביצוע בפולין וליווי תהליך העיבוד והסיכום לאחר המסע. המטה פועל בשיתוף אגף הביטחון במשרד ושירות הביטחון הכללי.
מורכבותו של המסע מחייבת שיתוף פעולה הדוק בין גורמים רבים ובין בעלי תפקידים שונים, הן בשלב ההכנה, הן בשלב הביצוע בפולין, הן בהמשך התהליך החינוכי עם השיבה הביתה.
מטרתו של חוזר זה היא להגדיר את הנהלים הנדרשים לשם הוצאת משלחת נוער לפולין ולסייע למנהל בית הספר בהיערכות למסע. הצלחתו של המסע מחייבת עמידה בהנחיות ובהוראות של החוזר וכן בהנחיות “צו שעה” המתפרסמות לקראת כל מועד יציאה על ידי מטה משלחות הנוער.
מסע ישראלי, חיבור-דרך-ארץ
לפני 13 שנה עמדנו אי שם במרחבי הנגב, בעלות השחר, על סף תחילתו של המסע הראשון נרגשים מטקס הפתיחה, מקווים וחולמים. מאז כבר קרוב ל- 270,000 משתתפים הצטרפו למעגל אנושי מדהים ומתרחב הדובר את שפת המסע ובעיני כולם אותו מבט חולם על אפשרות לשנות, על הגברת החיבור והקשר לארץ הזו, על נתינה ומעורבות חברתית, על עתיד טוב יותר במדינה, על חיבור והשתייכות אמיתית לעם היהודי ולמדינת ישראל ואמונה במה שאנחנו רוצים ויכולים להיות.
פדגוגיה ישראלית
- מעגלי שיח – הצומחים מתוך אוסף חוויות המסע הקשורות לזהות – כאן ועכשיו! מעגלים המאופיינים ב: שיח עם המשתתף ולא אל המשתתף, שיח שיוויוני, מאפשר ומכיל – כולם במעגל שווים, דיאלוג של הבהרת ערכים ונטילת אחריות עליהם.
- הדרכה המשלבת הוראת דרך והנחיית קבוצות – המדריך הוא חלק מהמעגל
- שותפות והובלה – במוקד המסע מצויים המשתתפים המהווים את מרכז המעגל והשיח.
- אינטנסיביות – חוויה אינטנסיבית של ישראליות מ”נץ החמה”, הדורשת מאמץ והירתמות מהמשתתפים.
- פשטות – ממנה צומחת חווית מסע מטלטלת.
- תהליך עומק דינמי – אישי וקבוצתי הצומח מהמשתתפים במסע.
- רגש – למידה מבוססת רגשות בשילוב חוויה אותנטית.
- חיבור ייחודי בין תוכן לחוויה.
- פעילות מאתגרת זהות המתרגמת ערכים לפעילות.
הפדגוגיה הישראלית מפצחת שני היבטים הקשורים באופן הדדי. הראשון “מה עובד” על הישראלים או מהו הצורך שלהם בלמידה משמעותית; ובמקביל פיתוח מענים פדגוגיים ייחודיים המניעים ללמידה בלתי‑פורמלית, שמרביתם טרם התנסו בה. על בסיס פדגוגיה זו פותחו בשנים האחרונות מסעות לקהלים מגוונים בהם קהלים מבוגרים, הנהלה ועובדים בחברות עיסקיות, ארגונים ועמותות שונות בארץ ובתפוצות.
מסע ישראלי: שישה מעגלי זהות ושייכות
ימי המסע מוקדשים לליבון ולבירור מעגלי הזהות והשייכות השונים הקשורים בכל משתתף. היציאה לשטח מהווה מצע לבירור יחסו של המשתתף אל כל אחד מששת מעגלי הזהות והשייכות.
המעגל הראשון במסע מוקדש לעיסוק בעולמם הפנימי של המשתתפים, מתמקדים באני, תכונותיי ויכולותיי, האני שהנו הגרעין שסביבו מתגבשים מעגלי הזהות בחיי. מעגל השייכות השני הוא הקבוצה, במעגל זה שם צוות המסע דגש על יחסי הגומלין בין המשתתפים לאנשים בסביבתם הקרובה. המעגל השלישי עוסק במעגל השייכות של הקהילה, כאשר כקהילה מוגדרת הסביבה שבה המשתתפים חיים, אך אינם נמצאים בקשר ישיר עם החיים בה. השאיפה היא כי מתוך חווית היום ששיאה פעילות קהילתית התנדבותית יכירו המשתתפים ביכולתם לפעול בקהילתם גם בתחומים פשוטים ויומיומיים. הדגש המרכזי ביום זה מושם על עשייה למען החברה ומטרתו לחזק את תחושת החיבור לקהילה והרגישות לנעשה סביבם. המעגל הרביעי עוסק ב “אני והעם בארץ”. מתוך היכרות עם סיפור העם בארץ מבררים המשתתפים את הקשר האישי שלהם לארץ – משמעותו לחייהם ועל מה הוא מבוסס. יום זה כולל סיור רגלי באתרי ההתרחשות של סיפורים בהיסטוריה, החל בתקופת התנ״ך, דרך בית שני, המשנה והתלמוד וראשית הציונות, וכלה בימינו. במשך היום מודגש החיבור לארץ ישראל מתוך חוויה אישית היסטורית, משפחתית ותרבותית, תוך בירור הזיקה האישית והלאומית למקום. המעגל החמישי מאורגן סביב נושא “אני והמדינה”, המסר הערכי הוא העצמת תחושת השייכות למדינת ישראל וכמדינה שעצם קיומה אינו מובן מאליו וכי עולם ערכים עשיר ועמוק מנחה את מהלכיה. המעגל האחרון במסע מעגל “אני והיהדות” עוסק בבירור בחינה מחודשת והבנת משמעותה של היהדות בחיינו.
ניתן לקרוא בהרחבה על הפדגוגיה הישראלית בספר “מסע ישראלי” מאת פרופ’ גד יאיר בהוצאת “ידיעות ספרים”.
מרכז החלל מוסקווה
משלחת התלמידים אורגנה ונסעה, כחלק מפעילות פיתוח החקר המדעי והטכנולוגי, המהווה נדבך משמעותי ומרכזי בתוכנית הפדגוגית של ביה”ס. לקראת הנסיעה ביקרו התלמידים באוניברסיטאות ומכוני מחקר, שמעו הרצאות ואף העבירו והשתתפו בערב הורים קפה חלל כמפגש היערכות לקבוצה היוצאת.
המסע המרתק של המשלחת, כלל מפגשים עם קוסמונאוטים, אסטרונאוטים, סיורים במרכז החלל, הרצאות מרתקות ומיוחדות ופעילויות חוויתיות. במהלך המסע נחשפו חברי המשלחת לנושאים רבים ומגוונים: מהות תפקידם של הקוסמונאוט והאסטרונאוט, ניסויים ביולוגיים בחלל: צמחים, חרקים וחיות, פיתוח אמצעים טכנולוגיים, בליסטיקה של ההמראה, פיתוח טכנולוגיות בתחום התקשורת, מערכות ניווט מתקדמות , הצלת חיים וחקר מטאורולוגי מפורט של כדור הארץ ועוד. ההרצאות כללו סקירה על הדרכים להשגת היעד הנכסף של נחיתת האדם במאדים ועל ההבדל מול נחיתת האדם על הירח.
התלמידים צפו בחללית SOYUZ ולמדו על הקשר שלה ל- ISS (תחנת החלל הבינלאומית). דגש מיוחד הושם על מבנה החללית ועל חיי היומיום של הקוסמונאוטים בתוכה.
לצד הרצאות אלה זכו התלמידים לבקר במוזיאון החלל שם למדו להכיר את סיפורה של הכלבה לייקה, היצור החי הראשון בחלל, את סיפורו של הקוסמונאוט, יורי גגארין, האדם הראשון בחלל, וגם את סיפורה של ולנטינה טרשובה , האישה הראשונה שטסה לחלל.
אחת מנקודות השיא של המסע, היה ביקור במרכז החלל הרוסי בו מתאמנים הקוסמונאוטים לקראת יציאתם לחלל. בביקור זה, נחשפו התלמידים לעובדות מרתקות, כמו איבוד הזיכרון בחלל, רווח של כמה ס”מ לגובה, מספר ביקורים מקסימאליים בחלל, במהלך החיים, הינו 6 פעמים, אורכה של תקופת שיקום ואימון בין ביקור אחד למשנהו, הוא כשלוש שנים (כל יום בחלל דינו יום התאוששות אחד בכדור הארץ).
במקביל לתכנים הלימודיים שספגו חברי המשלחת, זכו התלמידים ליהנות גם מהנוף המקומי ומהתרבות העשירה והמרתקת של המקום וסיירו בתחנות המטרו המפוארות של מוסקבה, במוזולאום של לנין, בכנסיית ישו המושיע המרהיבה, במוזיאון לאומנות ע”ש פושקין, בשווקים מקומיים ובמגדל השעון הגבוה. הכיכר האדומה לבשה אווירת צהלה ושמחה לקראת בואה של משלחת החלל הראשונה וגם לקראת הבחירות במוסקבה.
